לא פעם זה קורה שמבקשים ממני לגייס או גבר או אישה. לרב ה "טיעון" לגייס אישה - "שתהיה עגולה, שתדע לעבוד מתוך שיתופי פעולה". וה "טיעון" לגייס גבר - "שיידע לעמוד בלחצים, שיהיה חזק מול הבורד"..
אמממה לפחות בשני גיוסים שהיו לי בשנה החולפת הוכח הפוך:
לשני תפקידים בכירים הגיעו שני פיינליסטים לכל תפקיד. האחד גבר והשני אשה.
לתפקיד שהדרישה מראש הייתה "אנחנו נרצה לגייס אשה" - גוייס גבר שבשלב הממליצים האפיל על האשה ביכולת לייצר שיתופי פעולה ולעבוד טוב עם ממשקים בעוד שלגבי האשה הממליצים טענו שזו חולשתה.
לתפקיד שהדרישה הייתה "נרצה לגייס גבר" נבחרה אשה כי הבנו שהיא תדע להוציא מהמנכ"ל שאיתו תעבוד בצמוד צדדים רכים יותר שלו ובכך להפחית את התוקפנות המאפיינת אותו בעוד שהנחת הייסוד הייתה לאתר "גבר שיעמוד בזה".
מקרים אלו ועוד רבים בהם אני עובדת קשה כדי לשכנע ארגונים להיפתח ולהעמיק בהבנת סט התכונות הנדרשות מהמועמד.ת - המתאימות והמיטיבות לסיטואציה ולא להישאר באבחנה הצרה של מגדר הביאו אותי לפנות לפרופ' דפנה יואל, שבמקרה היא שכנה ולהזמין אותה להרצות על המחקר פורץ הדרך שלה בהבנה כי המוח הוא פסיפס ואין דבר כזה מוח נשי ומוח גברי ואיזה כייף שהיא הסכימה.
אז מה הבנו?
המוח הוא פסיפס וכולנו מארג של תכונות. בשונה ממערכת הרבייה בה יש אבחנה דיכוטומית - או גבר או אשה. במוח של כל אחד מאתנו נמצא קשרים המאפיינים גם נשים וגם גברים.
למרות שיש תכונות שנחשבות יותר גבריות וכאלו שנחשבות יותר נשיות נוכל למצוא אותן בשני המינים כמו למשל - אהבה לכדורגל או לפורנו שנייחס בד"כ לגברים נוכל למצוא גם אצל נשים. אהבה לסטיילנג או יחסים בינאישיים מפותחים שמייחסים בד"כ לנשים נוכל למצוא גם אצל גברים.
הטיות. הטיות. הטיות. הכל הטיות מושתתות על ה"סכמות" שהמח שלנו רכש. הן נקודת המוצא. מה עושים איתן? מודעים אליהן.